פרק מתוך האברך יענקי וייסברג

הספר זוכה: פרס משרד התרבות לסופרים בראשית דרכם מועמדות ברשימה הקצרה של פרס ספיר במסלול ביכורים המדרכות הסדוקות בדרך חזרה מן הכולל מלאות במי גשמים אחרונים המחלחלים לתוך נעליו של יענקי. הוא פוסע במהירות וצעדיו מפיקים קולות רטובים שאולי היו מציקים לו לולא היה טרוד במצוקות מסוג אחר. נאמן להחלטתו אחרי סיום הש"ס של פנחס, […]
פרק מתוך השה האובד

מאת: דני קדם "שירה" כהרגלו לפני נסיעתו לגליל העליון, נהג נתן בלוך – קצין המודיעין של הש"י (שירות הידיעות של ה"הגנה") – לעבור במשרדי היחידה כדי לשלוח דוחות שכתב, לקרוא דואר שנשלח אליו ולהיפגש עם המפקד שלו. גם הבוקר יצא מביתו שבעפולה אחרי שנפרד בקרירות מאשתו ציפורה ומבנו התינוק רמי. הוא נהג ללא מטרה בטנדר […]
פרק ראשון מתוך משבר רבע החיים

מאת: נדב מרום 1. להגיע לפלאיה דל כרמן, עיר המסיבות של מקסיקו, בגיל 23, היה כמו להשתגר מלוע של תותח. האוויר נטף סקס, אדי אלכוהול ולחות, וכל נשימה הבעירה דלק פנימי רדום, שהצית את היצר וביטל כמעט לגמרי את הצורך בשינה. לאן שלא זרקתי את המבט, הוא פגע באישה יפה בבגד ים, וזה דרך בי […]
קובות צהובות

מאת: חגית פרץ 1סרטן.כן, יש לי סרטן.בלי התייפייפות ובלי הסתרה."יש לי סרטן," אמרתי לעצמי.הרופא המנתח אומר זאת בשפה שלו: "פוליפואיד או גידול, או ממצא חשוד".אני יושבת מול הרופא ומקשיבה קשב רב להסברים המעמיקים שלו, לחשדות, לסברות, למספרים, ואני מרגישה שהדם אוזל ממני. הזיעה ניגרת ואני מקשיבה מרחוק, כאילו אני נמצאת מעבר לים, במרחק, ומישהו צועק […]
שסעת וכיפורים – ברכת השחר

מאת: אדיר שור "אלוהי, נשמה שנתת בי – טהורה. אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך, ה' אלהי ואלהי אבותי, ריבון כל המעשים, אדון כל הנשמות. ברוך אתה ה', המחזיר נשמות לפגרים מתים." רינת אמרה בלחש את […]
לילך – פרק ראשון

מאת: נדב טולדנו אני עדיין זוכר את הרגע הזה טוב. טוב מדי. לזה לא ציפיתי. איך יכולתי לצפות? זה קרה כבר בדייט השני שלנו. אני אומר "כבר", כי אני בוחר לזקוף זאת לזכותה. יש שיגידו "רק", כי עם עובדות כאלה לא ראוי לחכות כפי שחיכתה. היינו בדירה שלה. בחוץ נשבה רוח קרה אבל בפנים ניצתה […]
בועה במים גועשים – פרק ראשון

מאת: קרין קיקנזון פרולוג אני כאן. יש הירתמות, יש היסחפות מרצון. צלילה ישירה לתוך השייכות, לתוך הנראוּת. ידיים גדולות מתלפפות סביבי, כורכות את אצבעותיהן החונקות על עורי. זו צלילה או טביעה? הן שולפות אותי מתוך המים המלטפים, המטפטפים, נוטפי האשמה. הריחות מתערבבים, כבר אין מלח, יש אוויר. יש רוח. קר פה ואני כבר לא במקום […]
תכלת שחורה – פרק ראשון

מאת: נטלי בירקן ״שירה, תעשי לנו נכד.״ שירה ישבה מול חמותה, רגליה דורכות רק בקצוות האצבעות על הרצפה, ולרגע היה נדמה לה שאינה שומעת נכון. "שירה," חמותה אומרת, שוב, מנסה ללכוד את מבטה, וההבנה לאט־לאט מחלחלת אליה, זה קורה במציאות, בסלון המרווח של חמיה וחמותה, ולא על הבמה. זאת לא הצגה. אילו היא הייתה מביימת […]
הוא לא הביט לאחור – פרק ראשון

מאת: ורד אטרי לאט. בלי למהר. הוא פוקח את עיניו במקום שאינו מוכר לו. התקרה הלבנה בוהקת ומסנוורת אותו. צינורות משתלשלים מהתקרה וכבלים תלויים מצד אחד של החדר לצידו האחר. הוא עוקב אחריהם בעיניו עד שהם נעלמים מעבר לווילון בד התלוי על מסילה מעוקלת. רעשים אופפים אותו מכל כיוון, קולות מרוחקים של סירנות מתקרבים לכיוון […]
הספר של רובי פקינג כצנשטיין מפתח תקוה – פרק ראשון

מאת: דודי סלומון דלהי לא היה בכלל מקום לרגליים במטוס. וזה עוד מילא, הצלחתי להוציא אותן קצת החוצה, אל המעבר. נכון שיש היררכיה במושבים במטוס? ברור לכולם שהאמצעי הוא הכי גרוע, ואז זה כבר עניין סובייקטיבי. אם הטיסה ארוכה או אם אתם משתינים בכל דקה, הכי טוב לשבת במעבר. בכל אופציה אחרת, עדיף לשבת […]