חדש על המדף!

מינל

מאת גאולה הודס-פלחן

מסע אישי, רגשי וחשוף מאוד
על מערכת יחסים שאינה מובנת מאליה
בין אב חורג ובת.

אנו נוסעים ומילים אין בפינו. מינל נוהג במתינות ובשתיקה, ולי אין מה לומר. תחושת גורליות שורה על שני הנוסעים במכונית. משהו עתיד לקרות, וזה לא דבר טוב. ייתכן שהנסיעה לירושלים תוליד אותו, אבל אנחנו חייבים לנסוע, אחרת גאולה לא תסלח למינל, אחרת מינל לא יסלח לעצמו.

תקציר הספר

מינל קוסטסקו היה יהודי זקן וחכם.
הספר נועד לתעד את חייו, מותו וגבורתו.
לסַפר שהיה פעם אדם כזה.
***
מינל קוסטסקו נכנס לחיי המשוררת גאולה הודס־פלחן כשהייתה מתבגרת בת אחת־עשרה. היא לא ששה לקבל את הזר אל חיק משפחתה, ורק שנים אחר כך, בעת משבר שפקד אותה, חל שינוי מהותי במערכת היחסים ביניהם.

בעדינות וברגישות יוצאת הודס־פלחן למסע אישי, רגשי וחשוף מאוד.
היא חוזרת אל שורשי המשפחתיות, אל מערכת היחסים שאינה מובנת מאליה בין אב חורג ובת,
ובוחנת כיצד התבצע המעבר ממערכת יחסים קרה וקורקטית אל אהבה ומסירות.
כתיבתה מייצרת עולם כן ואותנטי, רווי רגישות המוצאת ביטוי בכתיבתה העשירה, הציורית, הבהירה והנוגעת.

צעד קדימה, צעד אחורה, גישוש. שני סומים מחפשים זה אחר זה בעלטה. ואז: אחד הסומים זועק, והסומא השני עונה בזעקה: "הנני, בתי."

בראשית

היכן התחילה העוינות? אולי באי ההבנות? אני שואלת את עצמי: האם הייתה זו הפיג'מה שנהגתי ללבוש בבית? האם היו אלה הרגלי האכלת החתולים שלי?
את הדבר הראשון ששמעתי עליך לא אשכח לעולם: "דוֹד רומני נחמד". כך נחרת תיאורך הראשון בזיכרוני, ולוּ הייתי מייחסת לו את החשיבות שלה הוא היה ראוי, כל מסכת היחסים שלנו הייתה מתהפכת.
הבן, אבא, גדלת במסגרת של חינוך קפדני ונוקשה מאוד. ומנגד הקשר בינינו היה קרקע טרייה שיש למלא אותה בזרעים שיניבו תוצרת משובחת. אבל בראשית הקשר בינינו לא שיבחת, אלא ביקרת, ואני הייתי נערה מתבגרת שזה עתה זכתה לשחרור מיד עריץ.
בראשית דרכנו יחד, אבא יקר, לא היה לנו סיכוי.
הייתי אז בת אחת־עשרה, ואתה, אבא יקר, בדרכך לליבי, עשית כל טעות אפשרית.
וגם אני עשיתי. 

אימא ומינל ניסו להילחם על חיי. לרוב המערכת הייתה חזקה ואנו היינו חלשים בגלל חוסר ניסיוננו המבורך, כי כל חיי לפני כן הייתי בריאה.

על הסופרת

גאולה הודס־פלחן (2022-1966) משוררת, מתרגמת ומסאית ישראלית, כתבה עשרים ספרים וקיבלה במה בחמש אנתולוגיות. שיריה ראו אור בעיתונים ובכתבי עת שונים וכן הושמעו מעל גלי האתר במרוצת השנים.

גאולה הלכה לעולמה בטרם עת ב־ל' חשון, תשפ"ג, 2022.11.24. כתיבת ספרה מינל היתה משאלתה האחרונה. 

מתוך אחרית הדבר

תכתבי, ביקשתי ממנה.
כאילו איש אינו רואה. אחר כך אפשר למחוק.
אילו היה מינל לוחם אש אשר מציל את בתו מבנין בוער, בוודאי היה מקבל מקום של כבוד בעיתון היומי, זוכה לצל"ש של גבורה, לאות הנשיא…
אילו היה מינל שוחה בים סוער להציל טובעת, לא היה צורך להכיר את הטובעת לשאול שאלות, לדרוש תשובות, מי את ומה הם חייך ואיפה גדלת ולמה וכמה ואיך.
המעשה כשלעצמו היה מדבר את גבורתו.
אבל הסערות שמהן הציל מינל את גאולה, השתוללו אך ורק בקרבה. ואלו סערות שהעולם אינו אוהב להכיר בן, ונוהג להסיט מהן את מבטו.
הגבורה היתה לבושה.
וכדי להסביר את  גודל המעשה, רוחב הלב של המושיע, יש צורך להבין מה עומק הסבל.
להתפשט, להתערטל, לחשוף, גם את מה שהיה פרטי, כדי להראות –
כזה  גיבור הוא היה.
כזה אדם."

שילמתי מחיר כבד, אפשר לומר שחיי נהרסו בגלל המערכת שטיפלה בי. אבל פתרון אחר לא היה, וידי אימא ומינל לא היו במעל.

מה חשבו הקוראים

מינל
גאולה הודס-פלחן

58 ש"ח בלבד