היכן התחילה העוינות? אולי באי ההבנות? אני שואלת את עצמי: האם הייתה זו הפיג'מה שנהגתי ללבוש בבית? האם היו אלה הרגלי האכלת החתולים שלי?
את הדבר הראשון ששמעתי עליך לא אשכח לעולם: "דוֹד רומני נחמד". כך נחרת תיאורך הראשון בזיכרוני, ולוּ הייתי מייחסת לו את החשיבות שלה הוא היה ראוי, כל מסכת היחסים שלנו הייתה מתהפכת.
הבן, אבא, גדלת במסגרת של חינוך קפדני ונוקשה מאוד. ומנגד הקשר בינינו היה קרקע טרייה שיש למלא אותה בזרעים שיניבו תוצרת משובחת. אבל בראשית הקשר בינינו לא שיבחת, אלא ביקרת, ואני הייתי נערה מתבגרת שזה עתה זכתה לשחרור מיד עריץ.
בראשית דרכנו יחד, אבא יקר, לא היה לנו סיכוי.
הייתי אז בת אחת־עשרה, ואתה, אבא יקר, בדרכך לליבי, עשית כל טעות אפשרית.
וגם אני עשיתי.