ראיון עם אליסף בוק
בין סבב מילואים אחד לשני, תפסנו את אליסף בוק – מחבר הספר "עד מתי שצריך", לשיחה מעניינת במיוחד.
תספר לנו קצת על הספר שלך…
הספר נפתח בסצנה חזקה שבו אלי, איש החינוך, נמצא בקונפליקט קשוח שבו הוא צריך להחליט אם להגיע שוב לבית המשפט לתת עדות אופי על שרון, חניך שלו לשעבר מתנועת "אופק" המכינה בני נוער לשירות משמעותי בצה"ל, ולעזור לו בסבך פלילי חמור. המבטים בעיניים של הורי המתלוננות והתחושה שכל העולם צופה בו בחדשות הערב, לא מונעות ממנו לשטוח בפני השופטים את אשר על ליבו ולהתחיל עם שרון שוב מסע בדרך לחיים נורמטיביים ולא בפעם הראשונה. האם יצליח? תצטרכו לקרוא.
ש: ומה היה הדבר שגרם לך להרים את העט ולכתוב אותו?
ת: כתיבת הספר "פרצה" ממני בלי התראה מוקדמת, התיישבתי מול המחשב להתחיל את הדוקטורט שהתחייבתי למנחה שלי בספטמבר 2023 ולאחר שסיימתי חצי שנה של מילואים ברצף פשוט התחלתי לכתוב ולכתוב את הסיפור שהיה טמון אי שם הרחק בליבי.
ש: מה אתגר אותך בכתיבה שלו?
ת: לאחר שסיימתי את הטיוטה הראשונית, נפגשתי עם ארז רווה, יועץ ספרותי שגרם לי להתחיל לכתוב את הספר בפעם השניה מהתחלה "תחליט באיזה ז'אנר אתה כותב ותתמסר אליו מהמשפט הראשון". זה היה אתגר גדול אבל ידעתי שעכשיו הסיפור שלי יהפוך לספר פרוזה אמיתי ונוגע. זו הייתה המטרה ולכן התמסרתי לתהליך גם כשהעורכת הספרותית שלי הורידה לי חלקים נרחבים בספר "זה מוציא את הקוראים מהסיפור המרכזי" היא אמרה.
מה שבכל זאת גרם לי להמשיך לכתוב היה המטרה המרכזית שלשמה בעצם כתבתי את הספר, זה ה"למה" שלי בכל התהליך. הרצון שלי לתת כלי אמיתי למורים, מחנכים, הורים, אנשי טיפול וכל מי שמאמין בחינוך לערכים, בתיקון עולם ובחזרה לחיים נורמטיביים. חיפשתי ספר כזה כל חיי המקצועיים ולא מצאתי. לכן יצרתי אותו בעצמי ואני כל כך שמח שהתגובות הן מעל ומעבר למה שציפיתי.
ש: ממה הכי נהנית ביצירה והפקת הספר?
ת: הדבר שהכי נהניתי ממנו בתהליך הכתיבה היה התשוקה הבלתי מוסברת לדמויות, הלכתי לישון איתם וקמתי איתם בבוקר. לא הפסקתי לחשוב על אלי, על שרון, על ההורים של שרון.. החיים התחלקו לחיים של הדמויות והחיים הפרטיים שלי. זו חוויה שקשה לי להסביר.
ש: מה התגובה שהכי ריגשה אותך?
ת: התגובות שלהם לספר הן הכוח שלי להמשיך ולהפיץ אותו בעולם. זה לא
מובן מאליו מבחינתי. היו שלבים שבהם חששתי מאוד מהתגובות שלהם על אף שאין סיכוי שמשהו בעולם ידע שמדובר בהם. בעצם רק הם ואני יודעים שזה מבוסס עליהם וגם איתם היה תהליך של "תאום צפיות" ברור שהספר הוא פרי דמיוני ואמנם מבוסס על סיפור אמיתי אבל הפרטים כולם בדויים מהדימיון.
ש: אם היית פוגש את הדמויות הראשיות בספר שלך- מה היית שואל אותן?
ת: לשמחתי אני פוגש את הדמויות המרכזיות בספר בכל יום כמעט (מבוסס על סיפור אמיתי- כבר אמרתי? 
ש: עצה טובה לכותבים בתחילת הדרך?
ת: העצה הכי חשובה שאני יכול לתת לכותבים בתחילת הדרך היא אחת- תתייעצו!!
אם היה אפשר לשמוע את הטון זה היה ממש בתחינה ובבקשה… תתייעצו, אל תעבדו לבד. יש כל כך הרבה אנשים מעולים ששמחים לעזור. אני נעזרתי בכל מי שמצאתי בדרך ולא נתקלתי בסירוב אחד. אין כאן שום "קנאת סופרים" כולם רוצים בטובתכם. אז פשוט תשאלו. אל תעשו כלום בלי לברר וללמוד.
בהצלחה!!
