מאת: נדב מרום 1. להגיע לפלאיה דל כרמן, עיר המסיבות של מקסיקו, בגיל 23, היה כמו להשתגר מלוע של תותח. האוויר נטף סקס, אדי אלכוהול

מאת: חגית פרץ 1סרטן.כן, יש לי סרטן.בלי התייפייפות ובלי הסתרה."יש לי סרטן," אמרתי לעצמי.הרופא המנתח אומר זאת בשפה שלו: "פוליפואיד או גידול, או ממצא חשוד".אני

מאת: אדיר שור "אלוהי, נשמה שנתת בי – טהורה. אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי

מאת: נדב טולדנו אני עדיין זוכר את הרגע הזה טוב. טוב מדי. לזה לא ציפיתי. איך יכולתי לצפות? זה קרה כבר בדייט השני שלנו. אני

מאת: קרין קיקנזון פרולוג  אני כאן. יש הירתמות, יש היסחפות מרצון. צלילה ישירה לתוך השייכות, לתוך הנראוּת. ידיים גדולות מתלפפות סביבי, כורכות את אצבעותיהן החונקות

מאת: נטלי בירקן ״שירה, תעשי לנו נכד.״ שירה ישבה מול חמותה, רגליה דורכות רק בקצוות האצבעות על הרצפה, ולרגע היה נדמה לה שאינה שומעת נכון.

מאת: ורד אטרי לאט. בלי למהר. הוא פוקח את עיניו במקום שאינו מוכר לו. התקרה הלבנה בוהקת ומסנוורת אותו. צינורות משתלשלים מהתקרה וכבלים תלויים מצד

מאת: דודי סלומון דלהי   לא היה בכלל מקום לרגליים במטוס. וזה עוד מילא, הצלחתי להוציא אותן קצת החוצה, אל המעבר. נכון שיש היררכיה במושבים

מאת: איריס הרדן דור ואני נפרדות, ובכל בוקר אני מזכירה לעצמי שאנחנו לא בתחנת הרכבת, ואראה אותה שוב אחר הצהריים. אני ממשיכה לדווש לכיוון חנות