מאת: אדיר שור "אלוהי, נשמה שנתת בי – טהורה. אתה בראת, אתה יצרת, אתה נפחת בי, ואתה משמרה בקרבי, ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי

מאת: נדב טולדנו אני עדיין זוכר את הרגע הזה טוב. טוב מדי. לזה לא ציפיתי. איך יכולתי לצפות? זה קרה כבר בדייט השני שלנו. אני

מאת: קרין קיקנזון פרולוג  אני כאן. יש הירתמות, יש היסחפות מרצון. צלילה ישירה לתוך השייכות, לתוך הנראוּת. ידיים גדולות מתלפפות סביבי, כורכות את אצבעותיהן החונקות

מאת: נטלי בירקן ״שירה, תעשי לנו נכד.״ שירה ישבה מול חמותה, רגליה דורכות רק בקצוות האצבעות על הרצפה, ולרגע היה נדמה לה שאינה שומעת נכון.

מאת: ורד אטרי לאט. בלי למהר. הוא פוקח את עיניו במקום שאינו מוכר לו. התקרה הלבנה בוהקת ומסנוורת אותו. צינורות משתלשלים מהתקרה וכבלים תלויים מצד

מאת: דודי סלומון מתוך: הספר של רובי פאקינג כצנשטיין מפתח תקוה דלהי לא היה בכלל מקום לרגליים במטוס. וזה עוד מילא, הצלחתי להוציא אותן קצת

מאת: איריס הרדן דור ואני נפרדות, ובכל בוקר אני מזכירה לעצמי שאנחנו לא בתחנת הרכבת, ואראה אותה שוב אחר הצהריים. אני ממשיכה לדווש לכיוון חנות

מאת: גל אלגר יתומה. יתומה מסתובבת במדשאות הארמון, נהנית להרגיש חשובה ליום אחד. יתומה לבושה בשמלה כחולה, מנסה להסתיר את הכתמים שהשאירו כל אלה שלבשו

מאת: ענבל אשל כהנסקי מתוך: אישה שהיא אריה תוהו שִׁירָתִי בִּי בֹּהוּ. זוֹ שִׁירַת הַבְּהִיָּה בַּתֹּהוּ. רוּחִי כּוֹשֶׁלֶת מֻסַּחַת בְּעוֹדִי מִתְבּוֹנֶנֶת בַּתְּהוֹם רְעִידוֹת גּוּפִי מִשְׁתּוֹלְלוֹת

מאת: נמרוד עורף מתוך: לגדול נכון זוהי שעת בוקר מוקדמת באמצע השבוע. אני בתחנת גבעת המבתר, מחכה לרכבת הקלה. אתמול סיימתי כמה דוחות חשובים לקראת