הלכתי לאן שהיא הדריכה אותי, מגששת את דרכי באפלה, האור האדום הלך והתעצם ועכשיו הוא התערבב גם בלבן ואז נוספו עוד צבעים ועוד וכל צבע התפצל לגוונים שונים ומצאתי את עצמי בלב הקשת בענן. הצבעים עטפו אותי בחמימות נעימה, ופרפרית הייתה לצידי עם החיוך הנצחי שלה.
"ברוכה הבאה לעולם האמיתי."
אישה נלחמת על ביתה, אחרת על עצמאותה, ואהוב מיוסר מסתבך עם שפיותו; ילד מוצא אבקת קסמים וילדה מפלסת דרך לעולם הפיות; יש מי שאבד ויש מי שמצאה דווקא את מה שלא חיפשה.
אחת־עשרה נקודות המבט בספר מועברות מזוויות שונות ופותחות צוהר לעולמן הפנימי של הדמויות, שכל אחת מהן נושא כאב, פגיעה, בושה, או סוד. במסען האישי והמטלטל הן משוטטות בעולם, בסביבה העיוורת למשאן, נעות בין המרחב הפנימי לחיצוני, מתנדנדות על התפר הדק שבין המציאות להיעדרה ומשקפות את אזור הדמדומים של הנפש, שהמחברת טווה באינטימיות וברגישות אמיצה.
עולם הקשת בענן יצא לפני עשור וזכה לתגובות אוהדות. כעת הוא מוגש באריזה חדשה וכולל סיפורים נוספים להנאת הקוראים.
גל אלגר
גל אלגר, סופרת, עורכת ומו"ל הוצאת קינמון.
טעימה מהספר
"חשבתי שרצית ים ובאופק הרים." אלון חייך בפעם הראשונה. הוא הצביע אל חלקת הקיר שכבר נצבעה. ממילא אין שום דשא שמגיע לגובה המותניים שלה. המבט שלו נעצר עליהם: מותניים עבות שביניהן נמתחה בטן שסגרה על תינוק שטרם נולד ומיהר להסב פניו אל הקיר. פעם הוא רצה לעשות לה ילד. ככה הוא אמר לה. 'אני רוצה לעשות לך ילד.' הם שכבו על מזרון שנזרק על רצפה, מצעים סתורים, מלוכלכים מקפה ומזרע והיא צחקה. גם הוא צחק, למרות שהוא היה רציני. עכשיו היא כבר לא צוחקת והוא עדיין רציני. הוא יעשה מה שצריך לעשות. היא רוצה דשא, יהיה דשא. היא רוצה שמיים, יהיו שמיים. היא רוצה עננים. הוא יעשה כל מה שהיא מבקשת בלי להתווכח. כי הוא חייב לעבוד. לצייר.
מדהים איך שהסופרת מצליחה בסיפור קצר של כמה עמודים להכניס אותנו למערבולת רגשות וליצור חיבור חזק כל כך לדמויות.
הקריאה בספר הייתה לי קצת קשוחה כי הסיפורים באמת כואבים ולא תמיד מקבלים סופים טובים.
הכתיבה של גל אלגר רגישה ומיוחדת, התאהבתי בסגנון הכתיבה הייחודי שלה שלעיתים אף מזכיר קלאסיקות.
את הסיפורים קראתי בנשימה אחת. רוב הסיפורים בספר ריאליסטיים, אבל עוסקים בתפר שבין המציאות הריאלית והקודרת למציאות דמדומים שאליה הדמויות נעלמות. אזהרה – חלק מהסיפורים אינם קלים לקריאה, היו סיפורים שככול שהאמת שבהם הלכה והתגלתה, קיוויתי שאתבדה. הכתיבה של גל מקצועית מאוד, קולחת, כמעט שקופה לקוראים – הטקסט פשוט חושף את הסיפורים.
אני חייבת להגיד לכם, שהספר הכניס לי אגרוף לבטן, ולא סתם אגרוף, הוא גם סובב את האגרוף.
נשארתי חסרת נשימה בסוף כל סיפור וסיפור. ולא בגלל "מתח" אלא בגלל הגיבור, בגלל האנושיות, בגלל הסיפור, בגלל הכתיבה.
גל אלגר היא קוסמת של מילים, היכולת שלה ליצוק בצורה מדויקת להפליא את הדמיון שלה לתוך הכתיבה היא תולדה של מלאכת מחשבת שניכר שהושקעו מאמצים רבים על מנת להפוך אתה ליצירה שהיא. הכתיבה של גל מכבדת אותה ככותבת ואת קוראיה ואף כי מדובר בספר ביכורים ליוצרת הוא בהחלט מעיד על כתיבה בשלה.
הסיפור, שנתן לספרה את שמו, עולם הקשת בענן שבה את לבי יותר מכל. הגיבורה בו היא ילדה אשר שונותה מביאה את משפחתה לראות בה זרה. הבנים בכיתתה הופכים אותה לקורבן של תקיפות מיניות משפילות. אבל כוחה טמון בדמיון שלה המאפשר לה לחיות בבועה פנטסטית וקסומה. הבועה הזו, אותה אני מכירה היטב מילדותי ובעצם כל חיי, נותנת מקום בטוח ושלו לחיות בו. אמנם אני נאבקת למצוא איזון בין הבועה העוטפת לבין המציאות, לטוב ולרע שבה. אך בעולם הקשת בענן אין אלא אפשרות לצנוח ולשקוע.
כתיבתה של גל אמיצה ורגישה וככזו מגיעה אל הקורא מטלטלת, נוגעת, אינטימית ויוצרת ספרות במיטבה.
סיפורים קצרים קולחים ומרגשים שכתובים ביד אמן, חלקם כמו "הצייד" ו"גוונים" הם ברמה של קלאסיקות בז'אנר. מגוון הדמויות, הנושאים ונקודות המבט מרשים, ומעניק חוויית קריאה מלבבת. בחלק מהסיפורים בניית הדמויות והאקספוזיציה כל כך מכניסה לתוך עולם סיפורי עשיר, שכבר דמיינתי איך הם הופכים לרומן שלם שממש מעניין אותי לקרוא.
בספר "עולם הקשת בענן" גל אלגר תפרה תשעה סיפורים מגוונים כמו קשת והיא מציצה אלינו מבעד לענן. האם אנחנו יודעים לחבק את הקשת בענן? הסיפורים בספר קריאים, מרתקים, עמוקים ונוגעים ברבדים פנימיים …
אני מצאתי את עצמי מתעכבת מעת לעת על פסקאות מסוימות.
לדעתי כל אחד ימצא בספר מאגר של מילים, משפטים ופסקאות שיביטו אליו ובאותה עת הם ישאלו אותך: "קראת אותי? ועכשיו אתה יודע לחבק את הקשת בענן?
כל סיפור כאן בעט בבטן הרכה, כל סיפור היה קשה ונוקב. אלו סיפורים על האנשים השקופים והשונים, שלמרות האתגרים והקשיים, חיפשו את הקשת בענן.
מדהים איך שהסופרת מצליחה בסיפור קצר של כמה עמודים להכניס אותנו למערבולת רגשות וליצור חיבור חזק כל כך לדמויות.
הקריאה בספר הייתה לי קצת קשוחה כי הסיפורים באמת כואבים ולא תמיד מקבלים סופים טובים.
הכתיבה של גל אלגר רגישה ומיוחדת, התאהבתי בסגנון הכתיבה הייחודי שלה שלעיתים אף מזכיר קלאסיקות.
את הסיפורים קראתי בנשימה אחת. רוב הסיפורים בספר ריאליסטיים, אבל עוסקים בתפר שבין המציאות הריאלית והקודרת למציאות דמדומים שאליה הדמויות נעלמות. אזהרה – חלק מהסיפורים אינם קלים לקריאה, היו סיפורים שככול שהאמת שבהם הלכה והתגלתה, קיוויתי שאתבדה. הכתיבה של גל מקצועית מאוד, קולחת, כמעט שקופה לקוראים – הטקסט פשוט חושף את הסיפורים.